(סי' א') סעי' ג' בהג"ה ובזה"ז נהגו שלא לכוף ע' תשו' פנ"י אה"ע סו"ס ס"א כתב דאף דאין כופין עכשיו מכ"מ אם אירע קטטה ביניהם ובאו לב"ד אין לב"ד לתווך שלום ביניהם אדרבא יראו שיתפרדו זמ"ז יעו"ש: (סעי' ו') הי' הבן ממזר ע' ב"ש בשם ס"ח דלא קיים פו"ר וע' בזה בריט"א פ"ח דבכורות אות ס"ה. ומ"ש ב"ש ס"ק י' דאשה שנתעברה באמבטי הוי בנו לכל דבר ואסור לישא אחותו מאביו כן מבואר נמי בתשב"ץ ח"ג סי' רס"ג: (סעי' ח') אלא נשא אשה שאינה בת בנים ע' ב"ש ס"ק ט"ו דיש לומר דאסור למכור ס"ת כדי שלא יעשה עבירה דדוקא בשביל מצוה התירו ולא להצלת עבירה וקצת סמך לזה מרש"י עירובין דף ק' ד"ה לא קעבד מצוה פורש מן העבירה על ידי עבירה היא יעו"ש ודוק: (סעי' ט') אינו רשאי לישא אשה אחרת וע' ב"ש דנהגו הוי כהתנה ומוכח דגם במקום שנהגו לישא אחרת אם התנה בשעת נישואין שלא יקח אחרת אסור לו לעבור על תנאו וצ"ע בתשו' תשב"ץ ח"א סי' צ"ד במי שהתנה בכתובה שלא ישא אחרת דאין זה מועיל כלום דפטומי מילי בעלמא נינהו ואפילו קנין ע"ז אינו מועיל יעו"ש וצ"ע: (סי' ב) סעי' ו' לישא בת ת"ח ע' רשב"ם ב"ב ק"י ע"א דיש להוכיח מדבריו דעד דור ג' יש להקפיד ביחוס ושיהיו אנשים כשרים ולמעלה מזה אין להקפיד יעו"ש וע' תשו' חת"ס אה"ע סי' קנ"ג ותמהני עליו שלא הזכיר מדברי רשב"ם וע' תוס' ב"ב שם ד"ה אלא דעל פסול שמצד האב יש להקפיד יותר מעל צד האם יעו"ש (סעי' ח') ע"ה לא ישא כהנת ע' רש"י יבמות פ"ד כתב דכהן לא ישא בת ישראל בדאפשר לו לישא בת כהן והביא ראי' מפסחים מ"ט יעו"ש ושם לא נזכר דבר מזה והוא חידוש גדול וכבר עמד ע"ז הג' מהר"י פיק ז"ל בס' אומר השכחה סי' נ"א. אבל עוד חידוש יותר ברש"י שם דאף כהן חלל יהדר לישא כהנת דוקא יעו"ש ומשמע קצת דחלל יש עליו שם כהן עדיין ומזה יש לדון דאם כתבו בגט של חלל הכהן דכשר ועמ"ש בזה במ"פ לאו"ח סי' קכ"ח סעי' מ': (סי' ג') סעיף א' בהג"ה ולישא את כפיו. ובח"מ הקשה דלקרוא ראשון היינו רק מפני ד"ש ונ"כ איכא עשה וצ"ע דהא בגיטין נ"ט מבואר דוקדשתו מ"ע דאו' היא ואדרבא נ"כ קיל מזה דהא בנ"כ רק הוא עובר בעשה אבל מ"ע דוקדשתו חל על הצבור וכשיש כהן אחר וקורין לזה עוברים הצבור על מ"ע דוקדשתו: (סעי' ב') ואפילו אביו. ע' ב"ש פלוגתת רמב"ם ורמב"ן בזה ונ"מ נמי מפלוגתא זו דלרמב"ן גם אחיו מאמו נאמן כשאינו ידוע אבל לרמב"ם מטעם בידו להאכילו תרומה והיינו כיון דאביו יש לו תרומה ע"כ אחיו מאמו והוא ישראל שאינו אוכל בתרומה אינו נאמן דהא הוא אין לו תרומה: (סעי' ט) אבל בזנות. ומשמע מסתימת הפוסקי' דאף בא עליו הכהן באונס הדין כן ודלא כש"ק בירושלמי סו"פ נושאין ד"ה אלא בשאנס דפשיטא לי' דבאונס הוי כהן וליתא דירושלמי לית לי' כלל הא דשמואל מדלא הביאו ושאנס ל"ד וה"ה מפותה: (שם בהג"ה) זינתה עם כהן א'. ע' ב"ש ס"ק ט"ז דראי' הר"י ממסקנא דלא משני ניסת ממש ומעיקרא היה זכות ובנת"ל ואב"מ השיגו על הב"ש דא"א לומר כן דהא קתני שם עולה במשמרו של זה ושל זה ומדוע יעלה למשמר של כהן שזינתה והא ע"כ לענין כהונה אנו תולין אותו בשני יעו"ש ודבריהם תמוהים דהא יש לומר דחכז"ל לא גזרו רק בתרווייהו בזנות אבל בא' ע"י נישואין אין הנושיאין מגרעין כלום והו"ל כמו בזינתה מכהן א' שהולד כשר לכהונה ועכ"פ שפיר עולה גם במשמרו של כהן שזינתה עמו דאם הוא ממנו הוולד כשר. ולי נראה דדעת הר"י דגם לפי הקושיא מאי לאו בזנות מיירי שזינתה מראשון אבל משני הי' נשואין ממש וראי' לזה דהא בירושלמי שם פריך נמי על משנה הנ"ל דהאיך משכ"ל ששניהם אוננין עליו ומשני בבא עלי' באונס ופריך והאמר רב אנוסה א"צ להמתין ג' חדשים ומשני ההיא כר"י ומשנה כרבנן ופירשו המפרשי' כוונת הירוש' כיון דקתני ואי שהתה משמע שהיתה צריכה להמתין ועברה ולא המתינה ולכך משני כרבנן וא"כ גם לס"ד האיך יתכן לומר דקס"ד דגם משני היה בזנות ג"כ באמת קשה אמאי קתני ולא שהתה הא לזנות לא תיקנו המתנה כלל לכ"ע אף לרבנן כמ"ש הריב"ש סי' רצ"ו וע' באב"מ סי' י"ג ס"ק ג' וע"כ דגם לס"ד דש"ס דילן מיירי בניסת לשני דבזה צריכה להמתין אף דמקודם זינתה וכרבנן דר"י ואפ"ה פריך לשמואל ומוכח פשיטת הר"י ודוק. וצ"ע על רש"י דמפרש לקושיא דגמרא דתרווייהו בזנות דא"כ האיך קתני ולא שהתה דמשמע שהיתה צריכה להמתין ועברה כדיוקא דירוש' ואפשר לומר דהירושלמי לא מדייק כלל לישנא דשהתה כפי' מפרשים הנ"ל אלא דפריך כיון דאין אנוסה צריכה להמתין וע"כ דמזנה מתהפכת וכיון דלירושלמי שני בנישואין ואם כן האיך קתני במשנה דהוא ספק לראשון או לאחרון הא ע"כ של אחרון היא כיון דמראשון ודאי נתהפכה ולכך מוקי לה כרבנן דלית להו סברת מתהפכת דמה"ט סברו דאנוסה צריכה להמתין מיהו צ"ע דבירושלמי פד"א דפריך לר' יוסי מהא דהוחלפו מוכח דלית לי' כלל סברת היפוך דהא שם הוחלפו וסברה שהוא בעלה ואינה מתהפכת כמ"ש הרי"ף שם וע"כ כוונת הירושלמי כמפרשים הנ"ל ומוכח כשיטת הר"י וע' בתשו' בי"ש אה"ע סי' י' ונת"ל והגר"א לקמן סי' כ"ג ס"ק י"ז: (סי' ד') סעי' ג' מצרי ואדומי הנה בירושלמי פ' הערל ה"ג נסתפק מאי שיעלו להם דורות יעו"ש והביאו בנת"ל. ונראה ראי' דעבדים אין דורות עולה להם מש"ס דילן יבמות ע"ז אי לאו דאמר ר"י אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בביהמ"ד כיון דסובר קהל גרים איקרי קהל מצרי שני במה יטהר יעו"ש ובחדושי רשב"א שם הקשה דלמא ינשא שפחה והוולד כמותה כר' טרפון קדושין ס"ט ותירץ דא"כ לאו מצרי הוא כלל רק עבד משוחרר יעו"ש וקשיא דלמא סובר ר"י כר"א דפליג על ר"ט בקידושין שם וסובר דממזר שנשא שפחה הוולד כמותו והוא עבד ממזר יעו"ש ובוודאי גם ר"א מודה דממזר נושא שפחה מה"ת אלא דאין הוולד ניטהר בכך ואף דאין הוולד ניטהר רשאי לישא כמו ממזרת לעבד אליבא דר"ט דשרי אף שאין לוולד תקנה כמ"ש רשב"א בקידושין ס"ט וא"כ מצרי שני יוכל ליקח שפחה והוולד הוא מצרי שלישי ועבד וכשישתחרר יהי' מותר לבוא לקהל וע"כ דסובר הש"ס דילן דעבד אין דורות עולה לו ועדיין מצרי שני הוא. ומצאתי בס"ח החדש שנדפס ע"י מקיצי נרדמים סי' תתתת שי"ט שהקשה שם מקרא דדה"י דששן נתן בתו לירחע עבדו והא הי' מצרי ומסיים שם ואין לומר